בשנת 2024 התמזגה העמותה "משפט בשירות הזִקנה" עם עמותת מרווה.
עמותת המשפט בשירות הזִקנה הוקמה בשנת 2002 על ידי פרופ' ישראל (איסי) דורון ואחרים, במטרה לקדם את מעמד וזכויות הזקנים בישראל בדרכים משפטיות. בעשרים ושתיים שנות פעילותה עד להתמזגותה עם עמותת מרווה, קידמה עמותת משפט בשירות הזִקנה את מטרותיה במספר ערוצי פעילות:
• הגשת ניירות עמדה לוועדות ציבוריות, מעורבות בתיקים משפטיים עקרוניים בענייני זִקנה וגילנות, כשהמפורסם שבהם הוא עע 209/2010 ליבי וינברגר ואח' נ' אוניברסיטת בר אילן, בה היתה העמותה אחת העותרות, שקבע כי לעובד שהגיע לגיל פרישה קיימת זכות לבקש מהמעסיק להמשיך לעבוד והמעסיק צריך לשקול את בקשתו בכובד ראש, תוך שקילת כל הגורמים הרלוונטיים ובהם מצבו האישי.
• העמותה היתה מעורבת בניסוח תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (העוסק, בין היתר, בייפוי כוח מתמשך).
• העמותה הציעה סיוע משפטי פרטני לאזרחים ותיקים בסוגיות עקרוניות.
• העמותה הפיקה דפי עובדות ומדריכי זכויות בנושאים שונים בתחום זכויות הזקנים, כגון: זכויות עובדים בגיל המבוגר, תכנון משפטי בגיל המבוגר, זכויות דיירים בבתי אבות.
• העמותה פעלה להטמעת תחום התכנון המשפטי וייפוי כוח רפואיים ועוד.
מורשתה, ניסיונה ופעילותה של עמותת משפט בשירות הזִקנה חברו לפעילותה של מרווה בתחום שינוי מדיניות וחקיקה לטובת אוכלוסיית הזקנים ואנשים עם מוגבלויות בישראל: מרווה שותפה בוועדות מטעם משרד המשפטים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים לשינויי מדיניות וחקיקה, משמשת כידידת בית משפט בתיקים העוסקים בסוגיות עקרוניות, מקדמת שינוי באמצעות הרצאות בכנסים מקצועיים וימי עיון בפני אנשי מקצוע ברשויות המדינה השונות, ועוד.