לעתים אין מנוס ממינוי אפוטרופוס, ועדיין - ניתן להיערך מראש למצב בו אדם יזדקק לאפוטרופוס, לתת הוראות לגבי מינוי אפוטרופוס ולגבי פעולות שינקוט או ימנע מלנקוט,  וזאת באמצעות כלי תכנון משפטיים. 

  • אדם יכול לתת מראש הנחיות מקדמיות למינוי אפוטרופוס, המפרטות את זהות האפוטרופוס שימונה באם יזדקקו לכך. בנוסף יכול אדם לתת הנחיות ספציפיות לגבי החלטוות ופעולות עתידיות שהוא מבקש מן האפוטרופוס העתידי לנקוט.  (ס' 35א לחוק);

  • אפוטרופוס יכול לחתום מראש על "מסמך הבעת רצון" ובו לציין מי ימונה במקומו באם לא יוכל עוד לשמש בתפקידו כאפוטרופוס. האפוטרופוס יכול גם לתת הנחיות מקדמיות לאפוטרופוס החילופי. ( סעיף 64 א לחוק) .


  • אדם יכול למנות מראש מיופה כח ביפוי כח מתמשך, ולקבוע מי ינהל את ענייניו וכיצד אם וכאשר יזדקק לכך. 

ייפוי כוח והנחיות מקדמיות השונים שצוינו לעיל הינם כולם "מקבלי החלטות חלופיים", אשר ייכנסו בנעלי האדם וינהלו את ענייניו במקומו. כלים אלה  שונים מהותית מהמודל של "קבלת החלטות נתמכת" החותר להעצמת האדם עצמו וליצירת מציאות בו הוא יוכל להמשיך לנהל את ענייניו ולקבל החלטות על חייו.

"קבלת החלטות נתמכת"

מודל "קבלת החלטות נתמכת" מתבסס על התפיסה, כי רוב רובם של האנשים הם בעלי כשרות משפטית, גם אם כרגע הם מתמודדים עם ירידה קוגניטיבית או מנטלית. המודל מבקש לסייע ולתמוך באלה המתקשים בקבלת החלטות ולאפשר להם להמשיך ולעשות זאת בעצמם.  המודל התווסף לחוק במסגרת תיקון 18 (סעיף 67 ב).

היקף התמיכה כפוף לצרכי האדם, אך לרוב מדובר על ליווי בניהול הכספים, התנהלות מול גופים שונים וקבלת החלטות אודות ניהול החיים. 

מקבל ההחלטה ממשיך לקבל את ההחלטות ולבצע את הפעולות בעצמו, והתומך מלווה אותו ותומך בו בתהליך זה.